מיתרי היקום

"הוא החל להסביר – ישנם אינסוף קווים שמחברים אותנו לדברים, בוא נאמר שאתה יכול להרגיש אותם.
החלק הקשה ביותר בדרך הלוחם הוא להבין שהעולם הוא תחושה.
כאשר אדם עוסק ב'אי-עשייה', הוא מרגיש את העולם, והוא מרגיש את העולם דרך הקווים שלו."

מתוך "המסע לאיכטלאן" קסטנדה

״במעורפל הבחנתי בשרשרת הרים רחוקה במערב. השמש עלתה מעל לאופק. הישרתי מבטי בה
ואז ראיתי את 'מיתרי היקום'. הבחנתי בתופעה מפליאה ביותר של מיתרים נוגהים בלבן, שנתחברו
אל כל דבר שסבב אותי… מתוחים מעל לכל דבר בסביבה, או דרכו.
פניתי לאחור והשקפתי על עולם חדש יוצא מן הכלל."  

מתוך "המסע לאיכטלאן" קסטנדה

על גוף העבודות 'מיתרי היקום'

במשך שנה וחצי, בכל בוקר שבו ירדתי לעבוד במטע התמרים, ניצבו מולי הרי אדום.
יופיים ועוצמתם היממו אותי בכל פעם מחדש, והשאירו אותי חסרת מילים מולם.
רציתי למצוא דרך לתפוס, לתאר או לבטא את התחושה שעברה בי למראם.

ניסיתי לעשות זאת דרך רישום – כלי כתיבה ביד אחת ודף ריק ביד השנייה. אך כל שעלה בידי לצייר היה קו המתאר של הרכס. כך מצאתי את עצמי מתמקדת בקו הגבול הדק, שבו ההרים פוגשים את השמיים. עם הזמן, קו הרכס הפך למשהו מופשט – קו יחיד על דף לבן, שאליו הצטרף עוד קו, כמו הדהוד לראשון.
לאט לאט נרקמה רשת אחידה של קווים, שהפכה לביטוי תנועתי של החוויה כולה.

התערוכה מורכבת משלוש סדרות:

הסדרה הראשונה – רישומי פחם על נייר:
רישומים המתארים את הנוף בנאות סמדר בשעת הדמדומים ובזמן שקיעת השמש.
עניין אותי לבדוק, בשעות החשכה כאשר הראייה מיטשטשת, אם בראייה שאינה רגילה ניתן לתפוס משהו שבדרך כלל נסתר מעיניי.

הסדרה השנייה – "סדרת המשחרים":
רישומים שנוצרו בעקבות צילומים שצילמתי ברחבי הארץ והעולם, באזורי טבע מתויירים.
את הצילומים "תרגמתי" לשפת המיתרים.
במקומות אלו ניכרת נוכחות האדם או התערבות יד האדם בטבע – באופן שהוא גם חלק ממנו וגם זר לו בו זמנית.
הרישומים מבטאים את הקשר המורכב הזה.

הסדרה השלישית – "הידהוד" ו"חקר נקודת המאסף מס' 1 ומס' 2":
סדרה של רישומים מופשטים, בהם מופיעים המיתרים ללא כל דימוי קונקרטי.
ברישומים אלו אני מתמסרת לתהליך המדיטטיבי של הרישום, תוך ריכוז מירבי בקווים שאני עוקבת אחריהם. התוצאה היא יצירה של טופוגרפיה של תחושה – מבלי לגעת ניתן כמעט לחוש את התלת-ממדיות ואת הצורות שנוצרות.